החיים בעולם התשוקות הם רווי סבל, אלה הם חיים של רציה וסיפוק, סיפוק התשוקות מותנה בדבר מה חיצוני. דברים חיצוניים הם תופעות משתנות בלבד ולכן הם לא יכולים להביא לנו מצב קבוע של סיפוק. רגע אחד של סיפוק חולף ובעקבותיו מגיע צמא נוסף. בבודהיזים מכונה מעגל הסבל – מעגל סמסרה. (סמסרה היא המחזור האינסופי של לידה מוות ולידה-מחדש, אשר אדם יכול לברוח ממנו רק על ידי השגת הארה).
כמו כן 6 המציאויות הללו נקראים גם, 6 מצבי תודעה
אין באמת מקום שבו ממוקמת התודעה, אך ניתן לראות אותה איך היא באה לידי ביטוי במציאות של האדם עלידי דיבור מעשה ומחשבות של האדם, זה 6 מצבי תודעה שלפעמים כל אחד מגיע בנפרד ולפעמים כולם מגיעים יחד. כמו כן ניתן לראות את רישומי התודעה על פניו של האדם, ישנם אנשים שזעופים, ישנם תמימים, ישנם כאלה חרושי קמטים, ויישנם כאלה נעימים ומסבירי פנים.
ההרגלים שלנו משפיעים על התאים בגופינו ועל מציאות חיינו ואפילו משתקפים בפנינו.
מצב תודעה ראשון ניקרא – ממלכת האלים
מה שמאפיין מצב תודעה כזה הוא ההשגיות, זו ממלכה שבה תחושת הביטחון והגאווה מבוססים על השגיות.
בממלכה הזו נחוצה הכרה חברתית, וההישגיות משמשת כדי להגיע לפירסום ותהילה, שזה אחד מ-5 התשוקות שמייצרות סבל, מכיוון שהתהילה היא תופעה חולפת שהמרדף אחריה מוליד עוד צמא ורעב לעוד, והוא מותיר את האדם בחוויה של עבדות.
יישנם גם אנשים שמתרגלים מדיטציה הרבה שנים ומגיעים לריכוז מאוד גבוהה ויכולים לשלוט בגוף, זה סוג של תרגול שהוא מאוד מסוכן כי הוא מעצים את האגו
הבודהה שלל תרגול מעין זה, כשהכוחות הללו מנווטים כדי להשיג פרסום ותהילה לאדם עצמו, במקום להביא טוב לעולם, הוא הופך מכוח של חוכמה לכלי ביד הבורות ומגדיל את הגאווה.
הסבל בא לידי ביטוי בחרדה מתמשכת מדחייה ורצון לשחזר את ההצלחה ולזכות בהכרה קיומית ויישנם כאלה שגם שהם משיגים את מה שהם רוצים הם לא מסופקים, וכל הזמן הם בסוג של מרדף אחר ההישג הבא ועל מה שיגידו עליהם
הריגוש בתהילה הוביל מפורסמים רבים להרס רב, עד כדי מוות והיא מגיעה בעקבות אשליית "האני".
בממלכה שניה – ניקראת דמויי אלים הקנאים
הממלכה הזו גאה אולם היא כרוכה בבדידות וגאווה ומה שמבדיל אותה ממלכת האלים שהיא לא מונעת מרצון לתהילה אלא מרצון לצבור כוח ועוצמה על פני האחר, האל הקנאי לא בטוח בעולם, הוא חשדן ספקן ומרגיש שמנצלים אותו ומשתמשים בו ולכן עליו להיות מאוד מתוחכם ולשדר עוצמה וכוחניות על פני אחרים, הוא מבסס את ערכו על חולשתם של אחרים ובכך הוא מונע מתחושת עליונות, האל הקנאי לא מחליף אהבה בהערצה כמו בממלכת האלים, אלא אהבה בניצחון, בניסיון מתמיד להוכיח שהוא נעלה על אחרים, הוא מייצר רעל שניקרא שינאה והרעל הזה מייצר סבל בתוכו וגורם לו בדידות וניפרדות.
ממלכה השלישית – ממלכת בני אדם
שורש הסבל הוא תשוקות, הראייה הדואליסיטית.
כשהסובייקט מתפקד כחוקר את האובייקטים שנתונים לחקירה, הוא חוקר את האדמה שכבה אחרי שכבה את גידולי הצמחים, איך אפשר לשבט את האורגניזים, כיצד נוצרים מחלות? ואיך פועל גוף האדם? התשוקה נובעת מסקרנות ורכישה של ידע, כי ידע זה כוח שבו הוא יוכל לשלוט במיסתורין של הקיום. בכוח שהוא צובר הוא יכול להשתמש אל מול חוסר האונים שכרוך בהיותינו בני אדם, כאן הסבל הוא ברצון להשיג שליטה ולהפחית מחווית התלות שמלווה את האדם מראשית דרכו לחוויה של כול יכול.
לחקור ולדעת אין עם זה בעיה, השאלה היא מאיזה מקום הוא רוכש את הידע ומהו השימוש באותו ידע? היכולת שלנו לחקור דבר כל שהיא, תלוי בהרבה משתנים והיא אינה ניפרדת מהרבה סיבות שגרמו להתהוותה, לדוגמה אדם שהולך לרופא והוא נותן לו תרופה עבור תסמינים שהתעוררו בתוכו לעיתים לא מכיר בסימפטומים הנפשיים שאף הם ייצרו את המחלה מכיוון שגוף והנפש מחוברים זה לזה, כמו כן האם האדם משתמש בידע כדי לגנוב תודעות אחרות או כדי להיטיב עם הידע שלו לעולם.
הממלכה השלישית ממוקמת באמצע של גלגל הסמסרה היא בעצם עושה את ההבחנה בין בורות לבין חוכמה והיכולת שלנו כבני אדם לבחור בדרך של אחדות
נאמר "שמותר האדם מין הבהמה אין" הכוונה שהיכולת שלנו כבני אדם להוולד בתוך גוף ותודעה שמתבוננת וחוקרת היא הייתרון שלנו על הבהמה שלא יכולה בעצם לעשות עבודה פנימית ומתפקדת מתוך אינסטנקטים חייתים שטבועים בתוכה
לכן חשוב שנוכל לחקור את התופעות ולדעת אותם בראייה של אי ידיעה שהיא כשלעצמה מעלה גדולה.
ממלכה הרביעית היא ממלכת החיות – ממלכת הלוקים בעיוורון
זו ממלכה, של אנשים שמשועבדים להרגלים שלהם והם סבורים שאין דרך לצאת מאותם דפוסים שטבועים בהם, בדרך כלל הם יגידו "ככה אני", "אדם לא יכול להשתנות", "אי אפשר באמת לשתחרר".
זה אנשים שמונעים מהישרדות הם עושים דברים בהתאם לנורמות חברתיות ועומדים בציפיות התנהגותיות, מבלי לעצור ולשאול האם הדבר מתאים להם? או עונה על הערכים שלהם והצרכים העמוקים ביותר של הנפש שלהם.
ממלכת החיות נקראת כך כי: החיות עסוקות בלדאוג לארוחה הבאה ולהימנע מלהיות הארוחה של משהוא אחר. בממלכה הזו הם צריכים לשרוד כדי להתקיים ולכן הם חיים בחוויה שאין להם זמן כדי לעצור ולשאול את השאלות שהם מבקשים באמת, כמו כן הם נימנעים מאי נוחות וניצמדים למקום המוכר, למרות שהוא לא הכרח משב להם אושר ונחת בחייהם, שורש הסבל כאן הוא בורות, שמגיעה מתוך הרצון לשמר את הקיים על פני תיקון והתפתחות הוא קיום השרדותי בהיותו חסר מודעות.
הממלכה החמישית היא ממלכת הרוחות הרעבות
זה ייצורים שנראים בתמונה של מעגל הסמסרה כייצורים בעלי גרון צר מאוד ובטן נפוחה.
המצב השולט כאן היא חווית של חוסר, סירוב לראות את מה שיש, מכיוון שהיש מעיד בהכרח על מה שאין. הלך הרוח הוא "אין לי "אני זקוק" מגיע לי" וחוויה של אדם שלא מחובר למציאות, ועסוק בעבר ובחווית חיים של אין.
הממלכה השישית – ממלכת הגיהנום
כאן שוכנת השנאה תחושת המחנק שנובע מאש הגהנום, ברמה התודעתית זה כעס, בבודהיזים נאמר על מידת הכעס שהיא גהנום חם, שבא לידי ביטוי בתוקפנות כלפי אנשים בעולם, יש חוסר בסובלנות ובחמלה, אין יכולת לשהות ולהביט פנימה אל תוך עצמך ולהבחין באחר, זו פעולה שנובעת מהימנעות מכאב ופחד והרגשה שאנחנו מוגבלים מעצם היותינו ייצורים אנושיים, החוויה הזו עבור ייצורים מהגהנום היא חוויה בלתי נסבלת בעליל.
ולכן נקיטת פעולה אלימה וניסיון להתחמק מהכאב הזה על יד זה הם מאמינים שאם הם יסלקו את האובייקט שמזוהה עם הסיבה לאותו כאב שמתעורר הם ירגישו טוב, כשלמעשה זוהי הבורות שמעוורת מלראות שאנחנו לא ניפרדים וכל מה שאנו רואים קיים בתוכינו אנו.
זהו מצב תודעה שקיים בכולנו העבודה להתמיר את השינאה וכעס לסובלנות וחמלה.
המאמר הזה על מעגל הסמסרה מלמד אותנו כמה חשובה ההתבוננות והעבודה הפנימית שלנו, כדי שנוכל להינצל מהרגלים שמייצרים לנו עוד סבל ועוד כאב,
הלימוד הזה מעודד אותנו להמשיך ולהתקדם בהתעוררות פנימית, כי יש דרך לאושר שלא מותנה בנסיבות חיצוניות ועלינו לצעוד בדרך כדי שנוכל לחיות בחיים אלו מתוך כיוון ולטפח את תודעה צלולה ולב אוהב ולסייע לכל הברואים
